מודל פיסק

מודל פיסק-מודלים סמיוטיים / תרבותיים (עוסקים במשמעות של התקשורת)

המודלים הסמיוטיים אינם עוסקים בתהליך התקשורת. הם מתעניינים בשאלת תוכנו של המסר ופענוחו. המודלים האלה מניחים שמבנה המסר, תוכנו והפירושים השונים שניתן לייחס לו הם הגורמים העיקריים המסבירים את טיבה של התקשורת האנושית ואת בעיותיה.

המודל של פיסק

מודל פיסק כולל 4 מרכיבים:

• הטקסט שהוא המסר המועבר בתהליך התקשורת.
• הקונטקסט (ההקשר)- הנסיבות בהן מתרחשת פעולת התקשורת.
• מוען ונמען / יוצר וקורא.
• משמעויות.

המודל מדגיש את תפקידו המרכזי של הנמען בתהליך התקשורת מכאן הוא שונה מהמודלים הליניאריים שתיארו את הנמען כסביל. המוען והנמען הם שווי-מעמד בתהליך התקשורת. המודל עוסק בתוכן המסר ופענוחו ע"י הנמען. הוא רואה בהקשר ובתרומתו והבנתו של הנמען – כמרכיב החשוב לפענוח המסר וליצירת מסרים ומשמעויות. על פי תפיסה זו, המציאות אינה נקלטת על ידי הנמענים, אלא נוצרת או מובנית בתודעתו/מוחו  של כל אחד מהם.

לכן, נמענים שונים מגיבים בצורה שונה לאותו המסר, ונותנים לו, לעיתים, משמעות שונה. כל נמען מפענח את המסר על סמך ההקשר, המטען התרבותי שלו כמו גילו, מינו, השכלתו ועוד.

המפתח לתיאור התקשורת האנושית אינו מידת ההצלחה או הכישלון בהעברת המסר ובהשפעתו על הנמען, אלא ריבוי המשמעויות הנוצרות במפגש בין סוגים שונים של קוראים עם סוגים שונים של טקסטים, בנסיבות שונות.