חופש הביטוי

חופש הביטוי-

חופש הביטוי הוא הוא מערכת של זכויות שעיקרן החופש לשמוע ולהשמיע. החופש הניתן לאזרח לפרסם

(=להשמיע) ועל ידי כך גם לחלוק עם אחרים,(=לשמוע)  בכתב, בקול או בתמונה, את אשר בליבו, בנפשו

ובמוחו. חופש הביטוי הינו זכותו של האזרח להגשים, לבטא, לחשוב ולהאמין כרצונו. הוא יכול למחות. הוא

יכול להביע את עמדתו ולמתוח ביקורת על החלטות ועל מחדלים של השלטון, לקבל מידע המצוי בידי הממשל

והמנהל הציבורי, או כזה הנוגע לפעילותם.

חופש הביטוי המסחרי-

כוחה של הפרסומת הוא ביצירת מודעות באופן מבני ושיטתי ולכן יש משמעות לניתוח תוכנן של הפרסומות המשקפות פעילות מכוונת מצד המפרסם המנסה לשקף מצב זה או אחר.

כלומר יש משמעות לכל שימוש ויש משמעות לכל אי שימוש בסמל זה או אחר.

תפקיד הפרסומת הנה לשכנע את הצרכן לרכוש את המוצר, וזאת על ידי יצירת עמדות חיוביות כלפי המוצר שתביא את הצרכן לרכישתו

ישנם שלושה גורמים קוגניטיביים המתווכים בין הפרסומת לבין החלטת הקנייה:

1.עמדת הצופה כלפי המותג.

2. עמדת הצופה כלפי הפרסומת.

3.עמדת הצופה כלפי המקור/המפרסם.

ככל שהצופה יאהב יותר את הפרסומת, כך הוא גם ייצור קשר חזק יותר למוצר שהיא מוכרת פרסומת המכילה יותר משתני אהדה.

כגון פרסומת מתוחכמת, מעניינת, מפתיעה, מבדרת, מרגשת – תגדיל את ההסתברות להעדפה של המותג שהיא מייצגת, בקרב הצרכנים.

עם זאת, לעתים פרסומת עלולה להנחיל ערכים שליליים ולהזיק והמפרסמים והמערכת הציבורית מבינים זאת ומנסים לאזן בין חופש הביטוי לאתיקה.